חיפוש
  • Efrat Doron

מה עושים עם מיכל דלק מפונצ'ר ?!



אתמול בבוקר איבדתי את זה. באמת היה בוקר מורכב. כל אחד בתורו קיבל שגעת. צרחות, בכי, דלתות נטרקות, כל הבא ליד. (כן לכל מי שחשבה שאצלי בבית הילדים קמים למשמע צליל הגונג של קערה טיבטית, טועה ובגדול) בקיצור סיוט. מצאתי את עצמי עושה ואומרת בדיוק, אבל בדיוק הפוך ממה שלמדתי ולימדתי בעצמי כל חיי.


כשסיימתי לאפסן את אחרון הגוזלים בשארית כוחותיי במסגרת, עצרתי שנייה והסתכלתי עליי.


דבר ראשון שראיתי - זה פיג'מה! אני רצינית. יצאתי מהבית עם הפיג'מה. אמנם שמתי מעיל (בכל זאת.. ) אבל מהרגע שפקחתי עיניים לא עצרתי שנייה אחת לראות אותי. לא מבחוץ ולא מבפנים.


הדבר הבא שראיתי אחרי ששמתי לב לפיג'מה, זה את הנטייה של הראש שלי להתחיל חפירות ארכיאולוגיות עכשיו, 'איזה אימא חרא' 'איזו דוגמה אישית את נותנת לילדים שלך?!' ועוד ועוד מטעמים שהמוח שלי מייצר באוטומט.


עצרתי שנייה והחלשתי את רדיו המחשבות הקבוע. איך אלה אומרת "אימא, זה חסר תועלת". צודקת. למרות שהיא אומרת את זה גם בלי ממש קשר לתוכן השיחה. (או אולי כן...) בכל אופן עצרתי רגע ושמתי לב ש...


מיכל הדלק שלי מפונצ'ר!!!

איך אני יודעת?

כי השעה הייתה רק 7:24 בבוקר וכבר הייתי עייפה.

למה?

קודם כל כי זה מעייף לתפעל שלושה ילדים על הבוקר (בואו..) אבל חוץ מהעניינים הטכניים, שמתי לב שלא אכלתי או שתיתי כלום מהרגע שהתעוררתי, שאני פועלת באוטומט ובתגובתיות לכל דבר שזז, מחלקת פקודות לכל עבר ועסוקה בלתקתק את הבוקר הזה ולהגיע ליעד הנכסף - 8:00 בבוקר - שקט מבורך.


הבנתי שוב שכשמיכל הדלק שלי מפונצ'ר וככה אני מסתובבת בעולם, בציפייה אינסופית שייראו אותי ויתחשבו בי בזמן שאני לא עושה את זה לעצמי, כשאני דואגת לכולם במקום לי כי זה נראה לי משום מה מודל לאם השנה, כשאני יורדת על עצמי בראש בחפירות אינסופיות, תכל'ס - כולם מפסידים!!!!


אז מה עושים? או, שאלה טובה.

אז ריכזתי כאן 10 דברים שתכל'ס רשמתי לעצמי האמת, שאולי יעניינו גם אתכן.


10 שלבים לטיפול בפנצ'ר במיכל הדלק:

~~~~~~~~~

1. אפרת, אם איבדת את זה? קודם כל אני תעצרי. שימי לב שיש פנצ'ר. התנתקי רגע מהסיטואציה פיזית ולכי רגע להזין את עצמך במשאב זמין

(ראי סעיף 10)

2. אם לא איבדת את זה עדיין, מעולה, תראי איך אפשר מראש להתכונן ולהטעין את ה"מיכל דלק" הפנימי שיהיו בך יותר כוחות לפעם הבאה.

3. הניחי חפירות ורגשות אשם וקחי אחריות על מי חשוב לך להיות בסיטואציה. זה לא "על השגעת שלהם" זה על איך את מגיבה ל"שגעת" שלהם, עד כמה הג'ננה שלהם מפעילה אותך. אז טפלי בך.

4. תתכונני מראש לשעות הנפיצות ביום, הרי זה חוזר על עצמו. אם זה בוקר אז נסי לקום קצת קודם, להכין תיקים, לשתות משהו, להתלבש (ולא לצאת עם פיג'מה) ואם אחר צהריים, אז להביא איזה פרי לדרך, לתכנן פעילות נעימה יחד, משהו שיהיה נעים גם לי וגם להם.

5. הילדים שלי הם המראות שלי - הרבה פעמים כשאני רגועה אני יותר יצירתית נוכחת, קשובה, וכך גם הם. לא מאמינה?! נסי ותראי.

6. טפלי בעצמך!!!

- בצרכים הבסיסים שלך - אוכל, שתייה, שינה, מקלחת - עד כמה שניתן בתוך נסיבות חייך.

- טפלי בגוף שלך - ריקוד, יוגה, פילאטיס, זומבה - מה שעושה לך באותה תקופה.

- טפלי בצרכים הרגשיים שלך - מפגש עם חברות, טיפול אישי, סדנאות, לימודים, יצירה, ביטוי מה שכייף לך.

7. פני מקום ביומן לטיפול בנפש ובתודעה שלך - מדיטציה, קריאה, כל דבר שמאפשר לך לעשות קצת רווח בין הגירוי לתגובה האוטומטית.

8. שתפי!!! - בן או בת זוג, חברה טובה, אחות, גייסי אותם שיהיו שותפים למסע שלך לקחת אחריות על תיקון הפנצ'ר האנרגטי שלך.

9. בקשי עזרה - משפחה, חברות, בייביסיטר, מנקה מבשלת - כל מה שיכול להקל כרגע ואפשרי - שחררי.

10. גלי מה המשאבים האישיים שלך - בשבילי זה מוזיקה, להיות בטבע, אפילו בגינה מתחת לבית, לראות עץ, שמיים, לשיר בסלון, לרקוד במטבח, סידרה טובה, מה שנעים לך.


כשאני רואה אותי בעיניים טובות 👁👁

אני פנויה ללמוד, לקחת אחריות ולהשתדל לעשות כמיטב יכולתי בפעם הבאה. הבוקר הזה אחרי ששיתפתי את דניאל בכל ממצאי המסקנות שלי, התגייסנו שנינו והיה בוקר רגוע וממש ממש נעים.


אז בפעם הבאה ששמת לב שמיכל הדלק שלך מפונצ'ר...

שימי לב שלא יצאת לרחוב בפיג'מה!!!


אם קראת עד כאן (סחטיין עלייך) שתפו אותי אם היה משהו שיכולת להזדהות איתו או שניסית על עצמך ועבד?





33 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול