הדבר שהכי משמח אותי זה לשים מוזיקה במטבח באמצע היום ולרקוד חופשי בכל הבית עם פיג'מה, לראות את הילדים ולצייר יחד איתם על הקירות ועל הגוף.

אחד הזיכרונות המתוקים שלי מהילדות זה שבת בבוקר כשכל הילדים באים לקפוץ על המיטה של ההורים, הכי מרגש אותי היום כשהילדים שלנו באים לקפוץ ולעשות שטויויות ודיגדוגים וצחוקים במיטה שלנו.

נושמת וגדלה בכמה מידות כשאני בטבע, בכלל, יום של שמש שאני בין ארבע קירות הוא יום מבוזבז, אבל גם יום גשם הוא יום מעולה לצאת החוצה, אז, בגדול.. אוהבת להיות בחוף, בטבע, שם אני נושמת לרווחה, מתרווחת, ומרגישה הכי בבית שיש.

אני מאמינה

שאף פעם לא מאוחר לצאת לדרך ולהכנס פנימה.
שמתחת לכל שיריון קשיח יש חשופית שהבינה שהעולם בחוץ מסוכן.
אני אוהבת חשופיות ולאפשר להן לייצר מחדש אמון בעולם.
שגם בני האדם כמו העצים שזורים ברשת עדינה של קשרים שאינם נראים לעין.
וחיוך ועיניים טובות יכולים להמיס חומות קשיחות כשהם באים עם כל הלב.
שכמו בטבע גם ללב ארבע עונות, על כן יש מקום לכל קשת הרגשות שלנו הזוהרים יותר או פחות.

שתמיד יש יותר מדרך אחת, רק דורש עצירה, נשימה ויצירתיות.