במרחב הטיפולי, “רסיסים של אור” משמשות ככלי פתיחה, עיבוד ועיגון.

המדבקות מאפשרות למטופל לפגוש חלקים פנימיים בעדינות,

לסמן רגע משמעותי מתוך המפגש, ואולי לקחת איתו תזכורת או משאב להמשך השבוע.

​

שלא כמו קלפים שנשארים במגירה, המדבקה יוצאת עם המטופל אל הבית, העבודה, 
ושומרת על חוט דק של המשכיות בין מפגש למפגש.

​

~ פתיחת מפגש ~
לפזר כמה מדבקות' גלויות או הפוכות.

המטופל בוחר ומה שיצא הופך שער הכניסה לשיחה: “מה בזה מדבר אליך היום?”
הבחירה חושפת תמות, מצבים פנימיים ומתכתבת עם רוח התקופה.

​

 ~ סגירת מפגש ~
בסיום הטיפול, המטופל או המטפל בוחר מדבקה שמשמשת עוגן לשבוע הקרוב:
כוונה, משאב, תזכורת. זה עוזר להמשיך את התהליך גם מחוץ לחדר.

​

~ עבודה עם הצפה ~
במצבי טראומה, דיסוציאציה, פלשבקים או עומס רגשי המדבקה משמשת עוגן מיידי:
“זו רק מחשבה, לא האמת”,  “לאט אט כל פעם קצת”,  “להמשיך להחזיק עוד טיפה”. 
המטופל מניח אותה ליד המיטה ומקבל משאב זמין לזמנים קשים.

​

~ גלוי מול נסתר ~
בחירה גלויה = המודע מדבר.
בחירה נסתרת (מדבקה הפוכה) = מאפשרת גישה עדינה לחלקים פחות נגישים.
שיטה מצוינת עם מטופלים שקשה להם לדבר ישירות על מה שהם חווים.

​

~ מסלול טיפולי לאורך זמן ~
בכל מספר מפגשים נבחרת מדבקה. בסוף תהליך נוצרת “מפת מסע” רצף של איכויות, רגעים ותובנות. מטופלים רבים מגלים דרכה את ההתקדמות שלהם באופן מוחשי.

​

בקליניקה המדבקות יוצרות שפה עדינה בין מטפל למטופל, 
שפה שמחברת בין רגע טיפולי לבין החיים עצמם.